רגע מכונן הוא הנקודה שבה מערכת ההפעלה שלנו כבר לא עובדת ולא יודעת להגיב למתרחש במציאות. לכל רעיון לאומי גדול יש תאריך תפוגה. כשהמציאות לוקחת פניה חדה מהדרך שבה התרגלנו להתייחס אליה , דרוש מאמץ עילאי כדי לקבל ולהשלים עם זה.
תמונת מצב
אנחנו תקועים בתוך
“ארכיטקטורת הריב” -
מה שאנחנו מכנים “ארכיטקטורת הריב” – מבנה שיטתי ומושרש שמכתיב את אופן הוויכוח הציבורי בישראל ומותיר אותנו צועדים במקום. סכסוך נצחי בין קבוצות זהות, בין “רק ביבי” ל”רק לא ביבי”, בין מזרחים לאשכנזים, בין דתיים לחילונים. התרגלנו לצעוק ימינה ושמאלה, לעבר הסובבים אותנו ואנחנו לא מרימים את המבט למעלה, לא שואלים שאלות גדולות יותר על עתידנו המשותף.
הבעיות שמקשות על חיינו בשנים האחרונות הן לא תוצאה של מגפה, של שסע חברתי, של משבר פוליטי, וגם לא של מלחמה. אפילו לא של מדינה שהתפצלה בין מחנה “רק ביבי” ל”רק לא ביבי”, שמתחילה ומסיימת כל וויכוח בשיח הציבורי בנתניהו.
האשם - החידלון הרעיוני:
כליה, אפסות, אבדון.
זוהי תקופה שבה המשקפיים שבהם אנחנו מפרשים את המציאות התנוונו, נשחקו ואיבדו לחלוטין כל יכולת לשמש מורי דרך. ֿֿ הסימנים במציאות שמאותתים שהתבנית שלנו שגויה נזרקים ואילו כל הסימנים המאוששים – מאומצים על ידינו בחום.
החדשות הטובות : תקופות של חידלון רעיוני וקריסות של תבניות חשיבה דומיננטיות הן התקופות בהן נולדים רעיונות מעצבים חדשים ולכל אחת ואחד מאיתנו אפשרות להיות חלק משינוי עמוק והיסטורי.
מהו "רגע מכונן"?
הפחד קשור בנכונות לשלם מחירים חברתיים היום, כדי ליצור מחר. שנים של הצלחה ואנשים שהתקדמו בגלל ההיגיון הישן מתומרצים לחשוב בדרך מסוימת על המציאות ועבורם ״לעדכן גרסה״ פירושו סיכון בפיטורין, סגירת המחלקה עליה הם אחראים והיפרדות מהדרך שבה עלו לגדולה.
חלון ההזדמנויות קרוב להיסגר
הרגע המכונן הוא עכשיו. בעוד שליתר המדינות יש מרווח טעות משמעותי שמאפשר להן לא לפעול בטווח הזמן המיידי ובה בעת לא לשאת במחירים קיומיים – ריבונות יהודית היא עדיין אירוע שברירי ולישראל מרווח טעות אפסי בעל משמעות קיומית.
אנחנו לא לבד
תחשבו על קודאק כשקרסה שהמצלמה הדיגיטלית נסקה, או על בלוקבסטר שקרסה לתוך עצמה בתוך שנתיים של תחרות עם נטפליקס, או על נוקיה ששלטה בלעדית על הפלאפון הנייד עד שהאייפון הגיע לעולם. תסתכלו על ענקית השבבים אינטל שלפני שני עשורים משלה בכיפה ללא עוררין והיום מנסה להימנע מקריסה או מהשתלטות של חברה עוינת.
כמו חברות בשוק, גם מדינות קורסות כשההנהגה שלהן מסרבת לזהות רגע מכונן וחושבת שאפשר פשוט ״להמשיך עם עוד מאותו הדבר״ ולעשות קצת תיקונים. הדוגמה הבולטת ביותר היא מעצמת גרעין שחלשה על כחמישית מאוכלוסיית העולם בשטח עצום של 22 מיליון קמ”ר, החזיקה ברבע מעתודות הנפט והגז העולמיות, הפעילה את תוכנית החלל המתקדמת בעולם, והחזיקה בארסנל של 40,000 ראשי נפץ גרעיניים ובצבא השני בגודלו ובעוצמתו אחרי ארה״ב – ובכל זאת התמוטטה במפתיע תוך חודשים ספורים.
כן. ברית המועצות קרסה תוך חודשים ספורים ובניגוד לכל תחזית של מומחי האסטרטגיה הטובים בעולם. איך זה שכל המומחים לא הצליחו לנבא את קריסת ברית המועצות?
ומה לגבי אינטל, נוקיה ובלוקבסטר שנוהלו על ידי טובי המוחות של המגזר הפרטי?
“Pool/Getty Images News via Getty Images”
“Bloomberg/Bloomberg via Getty Images”
“Tom Nicholson/Getty Images News via Getty Images”
“From GIPHY, GIF by de chinezen @dechinezen”
מפסיקים לחפש מי אשם ומה לא עובד פה – ומגדירים מחדש את אבני היסוד הלאומיות שלנו:
