הגעת למרחב רדיקלי
נוח לנו להיאחז בביחד ננצח. קל לנו לדקלם שכל מה שצריך הוא ריפוי ותיקון. הפחד משינוי מהיסוד לעולם יוביל אותנו לעוד מאותו הדבר. המתינות תמיד מנחמת. פלישת אוקטובר היא קריאת השכמה לפעולה רדיקלית. כזו שמשנה מהיסוד את המצב הקיים. זה אולי נשמע לכם מוזר אבל אפשר להיות גם מתון וגם רדיקלי.
איך? הרדיקלי דורש שינוי יסודי מהמצב הקיים ומוכן לשלם מחירים כדי לייצר מחר טוב יותר. במחר הרדיקלי יש מציאות טובה יותר עבור כולם. במחר הקיצוני, לעומת זאת קבוצה אחת לפחות מוצאת את עצמה מחוץ למשחק. ישראל נמצאת ברגע מכונן שבו היא נדרשת להכרעות רדיקליות על מנת לפתור בעיות שורשיות.


אי אפשר לתקן,
דרוש שינוי
מן היסוד
רגע מכונן הוא הנקודה בזמן שבה מערכת ההפעלה הקיימת שלנו מאבדת קשר עם המציאות.
זוהי העת בה משבר קיומי מכריח אותנו לעצור ולהגדיר את עצמנו מחדש. המשימה החלוצית שהייתה שייכת לדור האבות המייסדים היא כעת שלנו. אנחנו לא מפחדים מלשלם מחיר היום בשביל המחר של הילדים שלנו. זה עלינו.


מפסיקים לחפש מי אשם ומה לא עובד פה – ומגדירים מחדש את אבני היסוד הלאומיות שלנו: